האתר מביא את סיפורה של סיירת דוכיפת
האתר מוקדש לזכרם של 18 חללי הסיירת, שנפלו במערכות ישראל
האתר הוקם ומנוהל ע"י עמותת סיירת דוכיפת
על סיירת דוכיפת
סיירת דוכיפת הוקמה בשנת 1966 במסגרת חטיבת הצנחנים הסדירה ולמפקדה מונה- אהוד שני ז"ל.
השלד הפיקודי והטכני הוכשר בצרפת ובישראל. לוחמי דוכיפת נבחרו מחטיבת הצנחנים 35. ייעודה: להעמיד לכוח המוצנח אמצעי לחימה אנטי-טנקי יביל אוויר: שריוניות AML נושאות תותח 90 מ"מ. סיירת דוכיפת, 1966 - 1968, מנתה כ – 130 חיילים.
במהלך השירות הסדיר נפלו עשרה מלוחמיה ונפצעו חמישה. עוד שישה מיוצאי דוכיפת נפלו במלחמת יום כיפור ובשירות מילואים.
הסיירת ולוחמיה הונצחו בשני רחובות בפסגת זאב בירושלים, בשמה של תחנת הרכבת הקלה בפסגת זאב, ברחוב בר"ג וכן נקרא לזכרה גדוד "דוכיפת" בחטיבת כפיר.
"הצופים" בפסגת זאב אימצו את האנדרטה ומקיימים בה מדי שנה טכס ביום הזיכרון.
הקמת הסיירת
1966: סיירת דוכיפת הוקמה במסגרת חטיבת הצנחנים הסדירה וסרן אהוד שני – אחד המפקדים המצטיינים בחטיבה – מונה למפקדה. לוחמיה נבחרו מחטיבת הצנחנים 35. השלד הפיקודי והטכני הוכשר בצרפת ובישראל. ייעודה: להעמיד לכוח המוצנח אמצעי לחימה אנטי-טנקי יביל אוויר ואפקטיבי: שריוניות AML נושאות תותח 90 מ"מ.
דוכיפת במלחמת ששת הימים
עם פרוץ מלחמת ששת הימים (5.6.1967) – ובעקבות שכנוע ולחץ של מפקד הסיירת - סופחו לחטיבה 10 תשע שריוניות בפיקוד אהוד שני וחמש שריוניות סופחו לחטיבה 4. ב- 6.6.1967 עם שחר, הוצבה דוכיפת בראש חט' 10. המשימה: תפיסת גב ההר ומניעת תגבורת ירדנית לירושלים. כוח דוכיפת פרץ את מתחמי בידו ונבי סמואל עד שועפת ובהמשך חיסל התנגדות חי"ר ירדני למרגלות תל-אל-פול. בשלב זה נתקל הכוח בחטיבת הפטונים הירדנית, שהתקדמה לירושלים. בפקודת מפקדה, אהוד שני, הופעלה מחלקה אחת כרתק ופגעה בטנק ירדני ויתרת הכוח - בפיקוד מפקד הסיירת - איגף והפתיע את הפטונים מטווח עשרות מ' והשמיד טנק נוסף. החטיבה הירדנית נלכדה בוואדי קלט וחייליה נמלטו. בקרב נפגעו שתי שריוניות ונהרגו המפקד אהוד שני, אברי שטדלר, יובל גליקמן ועמירם אסא. בלימת השריון הירדני הכריעה את הקרב על ירושלים.
במקביל, בחטיבה 4, נלחם כוח דוכיפת ביחידות ירדניות ובקומנדו מצרי בציר בית-חורון בואכה קלנדיה ושיתק תול"רים ירדניים. בהמשך נכנס לרמאללה ולמחרת חבר לחט' 10. בהמשך הקרבות (6.6.67 – 8.6.67) דוכיפת נעה בראש חט' 10 לאורך גב ההר בואכה שכם. ב - 9.6.67 דוכיפת הוטסה לדרום סיני והופקדה על בט"ש בא-טור ובדרום סיני עד 10.7.67.
ב - 1.8.67 מונה סרן אמנון ליפקין-שחק למפקד הסיירת ופיקד עליה עד סמוך לסוף 1968. תחת פיקודו הושלמו האימונים וקורס מפקדים וגויס מחזור חדש.
בתקופה שבין התאריכים: 1.10.67 - 1.11.68: ביצעה הסיירת פעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה ובבקעת הירדן, לרבות השתתפות במלחמת ההתשה בבקעה, ביצוע עשרות מרדפים ומארבים בבקעת הירדן ועוד.
בתאריך 21.3.1968: הסיירת בפיקוד ליפקין-שחק לחמה ב"מבצע כאראמה" לחיסול בסיס הטרור המרכזי של הפת"ח בירדן. בכוח הדרומי השתתפו השריוניות בכיתור כאראמה ובטיהורה. הכוח הצפוני, טנקים ושריוניות, תקף באזור גשר דאמיה, נתקל בירי מדויק מטווח קצר מטנקים וארטילריה ירדניים. במשך כשמונה שעות התנהל קרב קשה שבמהלכו נפגעו שתי שריוניות ונפלו 4 מלוחמי דוכיפת: ישראל פולק, עופר חרמוני, גבי רובינפלד וגד שרוני. השריוניות נחלצו תוך פינוי הנפגעים. למפקד דוכיפת הוענק עיטור העוז על אומץ הלב וכושר הפיקוד.
בתאריך 26.10.68 : במלחמת ההתשה בתעלת סואץ נפל משה כהן. ובתאריך 11.6.69 : במרדף בבקעת הירדן נפל אריה אגסי.
יוצאי דוכיפת במילואים
במלחמת יום הכיפורים (1973) לחמו יוצאי דוכיפת במסגרת פלוגת סיור מטכ"לית בכוח מילואים של הצנחנים, הגיעו עד לפאתי סואץ, פרצו דרך במעלה ג'בל עתקה וביצעו משימות טיהור ואבטחה מעבר לתעלת סואץ. בקרבות נפלו יצחק בקנרוט, אורי כבשנה, בן ציון צדיק, אביגדור שוורץ, דן יעקובי ואיתן (זולי) שושיצקי-שביט (זכה בצל"ש).
במבצע של"ג (יוני 1982) לחמו יוצאי דוכיפת במסגרת חטיבת הנ"ט של הצנחנים והפעילו בין היתר טילי טאו (נ"ט). כמו כן השתתפו בקרב שבו הושמדו לראשונה טנקי טי 72 ומסוק אויב סוריים.
21.03.2019 הוא יום השנה ה- 51 למבצע כאראמה שבו נפלו ארבעת חברינו: עופר חרמוני, ישראל פולק, גבי רובינפלד וגד שרוני ז"ל.
כולנו - ובעיקר בני המשפחות השכולות - נושאים את זכר חברינו; ובימי הזיכרון ביתר שאת.
בחלוף שנים כה רבות ראוי לשוב ולהזכיר את שאירע:
מבצע כראמה ("מבצע תופת")
ב – 21.3.1968 השתתפה סיירת דוכיפת במבצע כראמה מעבר לקו הפסקת האש עם ירדן במטרה לפגוע בפעילות ארגון ה"פתח", שהלכה וגברה אותה עת.
במבצע זה פוצלה סיירת דוכיפת לשני כוחות: הכוח העיקרי – 2 מחלקות בפיקודו של סרן ליפקין – צורף לכוח הצפוני בפיקודו של אל"מ (דאז) רפאל איתן (רפול), שפרץ לירדן דרך גשר דמייה ואשר עליו הוטלה המשימה למנוע את בריחת אנשי ה"פתח" מכראמה צפונה; וכן למנוע התערבות צבאית ירדנית.
מחלקה אחת, בפיקודו של הסמ"פ, גידי בן יוסף, צורפה לכוח שפרץ דרך גשר אלנבי ליד יריחו בפיקוד אל"מ דני מט, שמשימתה הייתה לחסל את מוקד הטרור שם.
מבצע כראמה הסתבך בשני ציריו: בציר הדרומי, חלק ניכר מהמחבלים – לרבות יאסר עראפאת עצמו – הצליחו להימלט בכביש הבקעה צפונה.
השריוניות השתתפו בפעילות חטיבת הצנחנים 35 בכיתור העיירה כראמה ובטיהורה.
בציר הצפוני נתקע כוח השריון הישראלי סמוך לאחר חציית הירדן בציר התקדמותו המתוכנן בעקבות הצפת בקעת הע'ור מתעלות ההשקיה ע"י הירדנים, ולאחר מכן נקלע להפגזה ירדנית מדויקת מארטילריה ותותחי טנקים ירדניים.
בניסיון לעמוד במשימה המקורית הורה מפקד הכוח (רפול) לכוח השריוניות של דוכיפת יחד עם כוח טנקים לנוע בציר הראשי העולה מגשר דמייה ולכבוש את הצומת, שנשלטה ע"י טנקים ירדניים מחופרים ומוסווים היטב.
התקפה זו לא עלתה יפה והכלים הישראליים נפגעו קשות. 2 שריוניות וכמה טנקים נפגעו,
4 מחיילי סיירת דוכיפת (ישראל פולק, עופר חרמוני, גבי רובינפלד וגד שרוני ז"ל) נהרגו ושניים נפצעו.
כוח השריוניות נקלע למלכודת אש מטווח קצר ונגד כוחות עדיפים וניהל עמו קרב במשך כ – 8 שעות בפיקודו של אמנון ליפקין-שחק, תוך כדי פינוי נפגעים תחת אש עזה (בעזרת סגן גד מנלה).
בשל אומץ הלב וכושר הפיקוד, שגילה בקרב, הוענק עיטור העוז לסרן אמנון ליפקין- שחק, מפקד סיירת דוכיפת, לימים הרמטכ"ל.
על עמותת סיירת דוכיפת
לאחר נפילת חבריהם במלחמת ששת הימים החלו חיילי דוכיפת בפעולות להנצחת זכר חבריהם. חיילי דוכיפת פקדו את משפחות הנופלים לעיתים מזומנות ואח"כ יזמו את הקמת הגל-עד לזכרם באתר הקרב, למרגלות תל-אל טוויל (פסגת זאב דהיום). תוך כדי שירותם הסדיר – לאחר האימונים – הקימו החברים לנשק את הגל-עד עפ"י תכנונם ובמו-ידיהם: במרכזה של במת-אבן נבנה מעין נר שחור ובראשו – סמל צה"ל. במשך הזמן נפלו עוד תריסר מחיילי דוכיפת – כולל אלה שהיו שותפים לבניית הגל-עד – ושמותיהם נוספו לגל-עד. לימים הועתק הגל-עד למרומי תל-אל-טוויל. בתחילה טופח הגל-עד בעיקר ע"י משפחתו של עמירם אסא (אחד הנופלים) וחבריו מקיבוץ דורות. מאז ועד היום נאספים יוצאי דוכיפת ובני המשפחות השכולות מדי שנה ביום הזיכרון ומעלים את זכר הנופלים.
הקשרים בין יוצאי סיירת דוכיפת נשמרו במשך כל השנים ונערכו פעולות משותפות. בין היתר נערכו ליוצאי הסיירת טיול בירדן, ערבי זיכרון למפקדי הסיירת (מקימה ומפקדה הראשון אהוד שני ומחליפו אמנון ליפקין-שחק), סיורים במסלולי הקרבות, סיוע לחברים, השתתפות בלוויות החברים שהלכו לעולמם עם השנים ועוד.
העמותה שמה לה למטרה להנציח את הנופלים, לדאוג לתחזוקת הגל-עד ולחזק את הקשר בין המשפחות ויוצאי היחידה. להבטחת טיפול ממוסד ומסודר בקשר בין יוצאי הסיירת ומשפחות חלליה הוקמה עמותת סיירת דוכיפת, שבין היתר הקימה
ומפעילה את האתר.
